לעטקה אפויה | אילת ברק

כשהייתי קטנה, אמי המציאה את המושג "יום גידול" -  יום שנשארים לגדול בבית, לא הולכים לבית הספר, ישנים עד מאוחר והולכים לסרט וארוחה. אפשר היה לנצל 3 ימים כאלה בשנה עם פתק למורה. גם היום לפעמים אני רוצה שמישהו ייתן לי יום גידול, במיוחד כשגשם בחוץ ובאמת לא מתחשק לצאת מהפוך. סיידר חם זה בדיוק המשקה ליום שכזה.

דג ים רך ונימוח, מחבק עשבי תיבול, שומים ולימון כבוש, נם מכורבל בתוך שק שינה של שערות קדאיף. ככה זה וזהו!

צהריים, חם, כל המשפחה המורחבת, זקנים ותינוקות יושבים תחת עצי הזית העתיקים ומחכים לראשידה עם הארוחה. ראשידה, ידידתי משפרעם, הזמינה אותי למסיק הזיתים של המשפחה. את השולחן שפתחה, על שלל תבשיליו, קשה לתאר במילים. בין הסלטים המשובחים לחומוס והפיתות הטריות לידי העוף הממולא (חישווה) הגיחה הכפתה - קציצות טלה ברוטב טחינה חם. בהשראת המנה הנפלאה הזו התפתחו הקובביות, נוספו להן חצילים, שלל עשבי תיבול ויוגורט.

אווירת הידידות של שבת בצהריים תחת העץ היא התבלין הסודי.

אני אוהבת מרקים סמיכים עם מקדם נשיכות גבוה וטעם עז. אין על השילוב בין עגבניות לאגוזים כדי לספק סחורה עסיסית עם רגלים מוצקות על הקרקע. ותודה לשף מנחם כץ על הרעיון לשלב ביניהם.

למה פרג מופיע רק בפורים? מוזר לא?... זה מתכון לעוגה שאמא שלי מכינה לימי הולדת משפחתיים. היא קלילה ואורירית והשוקולד למעלה מוסיף לה את העומק הנדרש.
אני השתמשתי בתבנית קוגלהוף שיש עליה קצת יותר רושם וחגיגיות אבל אפשר להשתמש בתבנית קפיצית 26. בכל מקרה לשמן בחמאה

המנהג לשלוח משלוחי מנות קצת פס מן העולם אבל אזני המן פה כדי להשאר ובצדק. אני מעדיפה אותן בוריאציה הקלאסית של הסבתות, אל תשכחו להתחפש

הקניידל בגירסת דבורה ברק (אמא שלי) הוא ישות עגלגלה, אורירית ומלאת כל טוב, שוחה במרק זך במיוחד. ליבו של הקניידל, הוא הנשומל'ה, הוא הזדמנות להכניס את נישמתו של המבשל ואת איחוליו למשפחתו לחג האביב. נסו את זה ותגלו שגם לפולנים יש מה להגיד ובעיקר לפולניות...

בפסח, זה בסוף תמיד מגיע לאורז לא? אז אם כבר אורז אז שיהיה משובח, עם המון תוספות: פטריות מהחורף ואגוזים מהאביב וחמוציות לצבע ושנהיה כולנו בריאים ושמחים.

וריאציה כמו לביבתית מתוקה לשולחן החנוכה, או סתם לארוחת בוקר מושקעת ובריאה של שבת. זו הזדמנות מצויינת ל"החביא" משהו בריא באוכל שגם הילדים יאהבו.