אבל.. למרות אותה חוויה מערערת אני מודה שאם מישהו היה מכין לי דג כלשהו כל יום הייתי מוכנה להמיר את זה בכל מנת בשר. כן אני בטוחה שרובכם מרימים גבה עכשיו בחוסר אמון, אבל תחשבו על זה רגע, זה הרבה יותר קליל וגם תבינו שבמשפחה טריפוליאטית דגים זה אחד המרכיבים העיקריים, בשר היה דבר יקר ודגים היינו יכולים פשוט להשיג לבד ובזול. אז יש כמובן את החריימה המצויין ודגים בחמאה שזה מעדן שאמא שלי מכינה והורסת לי את כל הדיאטה וכמובן דגים מטוגנים וקציצות דגים ועוד ועוד ועוד. אפילו טונה מקופסא זה משהו שאני מכורה אליו. אבל שישאר ביננו.

אז הנה אנחנו פה, ערימות של עיניי דג בוהות בנו בתחינה שנתחיל לעבוד

הדגה אצלנו היא במצב לא מי יודע מה, המים חמים מאד ויש המון איסורי דייג כך שצריך לדעת שאין הרבה דגה מקומית , ומה שאתם קונים עלול להיות בריכות גידול וכדאי לשים לב מה טרי.
אז איך בוחרים דג?

 העין מבריקה, שקופה וקמורה, הזימים אדומים
 הקשקשים צמודים לגוף ולא נופלים במגע יד
 ריח אופייני
ככל שהדג יותר איכותי ככה יותר קל לפלט ולעבוד איתו.
אז יאללה בואו נתחיל!

חשוב לנקות את הדג מקשקשים או פשוט לבקש ממי שקניתם ממנו שינקה לכם אותו מכל חלקי הפנים. את הפילוט מתחילים מחיתוך בקן החיבור בין הראש לגוף, כנ"ל בינו לזנב ואז לאורך האידרה. כמו בעוף גם פה יש עבודת מישוש ואצבעות. צריך לעבוד בעדינות ולא לשכוח להוציא את העצמות המתחבאות בפילה.

תוך דקות כולנו מוצאים את עצמינו עד לברכיים בעצמות דגים ופינצטות מוזרות. שולפים, חותכים, ומפלטים.

ערימה של ראשי דגים ונתחי מוסר צופתה בתבלינים מרוקאיים בדרך להיות חריימה חריף חריף, בשר הפילה נקצץ ועורבב עם לימון ועשבי תיבול לכדי קציצות מענגות עטופות בחציל קלוי וחלק הונחו כלאחר כבוד בתוך רוטב פיקנטי ספרדי, שאריות הפילה מולאו בתערובות שונות ומשונות וגולגלו בעלי כרישה ונאפו בתנור וכמובן עשינו סביצ'ה וקרפצ'יו.. המון עבודה..

בישול הדגים
חלק מתובנות השיעור היתה ההבנה שבישול דגים הוא די קצר, בדרך-כלל דקות ספורות בלבד כדי למנוע ייבוש, כמובן שבבישולים מעט יותר ארוכים כמו חריימה או קציצות משתמשים בדגים מתאימים כדי לא לקבל מנה יבשה.
עדי מסביר שכל שיטות הבישול מתאימות להכנת הדגים: בישול, גריל, אידוי, מיקרוגל, טיגון קל וטיגון עמוק.

אמנם התעסקות עם דגים מאיימת על רובנו אבל מהר מאוד מתגלה שחוץ מהפילוט שדורש עבודה, יש משהו קליל יותר בהתעסקות עם דגים. הרבה פחות התעסקות מאשר עם בשר קודם כל, ולא פחות חשוב, הרבה יותר קל לאכילה.
מי ששומר על המשקל חייב להימנע מטיגון עמוק, שכן בתהליך זה סופגים הדגים שמן רב.

אפרופו משקל...
אני מודה במעט בושת פנים שתמיד חשבתי שלאכול רק דגים יביא אותי לגיזרה המושלמת ולזיכרון מצוין, אבל מתברר שהדגים הקטנים מכילים די הרבה שומן, לפחות בחלקם.

דגי שימורים – מתברר שבטונה אין אומגה כמו שכולנו חשבנו ...ובאשר לדגים מקופסאות שימורים, סרדינים הכי מומלצים כי הם עשירים מאוד בסידן בגלל שהם נאכלים עם העצמות ויש בהם אומגה 3 ובברזל.
אז אם חשבתם שלחסל 546 יחידות של סושי זה מרזה... תחשבו שוב.

בעיני, שיעור הדגים היה מהחשובים ביותר שלמדתי בחיי. זהו תחום מרתק שפותח עולם מדהים למנות שכ"כ מתאימות למזג האוויר שלנו, למי שרוצה לאכול בריא יותר, למי שמחפש מנות צבעוניות ומהירות יותר, למי שלא אוהב בישולים ארוכים. למי שמוכן לנסות משהו אחר.
 

דגים!