שניצל קלאסי | מאיר דנון
שניצל הוא אחד המאכלים האהובים עלי. את השניצל הקלאסי מכינים מבשר עגל, אך בארץ מקובל יותר להכינו עם חזה עוף. קיימות מספר דרכים לצפות חומרי גלם בפירורי לחם, אחת השיטות הנפוצות נקראת "Panner a l'Anglaise" – כלומר ציפוי ראשוני בקמח, לאחר מכן בביצה טרופה ורק אז בפירורי הלחם. מי שאוהב ציפוי עבה יותר, יכול לטבול שנית את השניצל המצופה בביצה ואז שוב בפירורי הלחם. כשמוסיפים מעט מים לביצה היא הופכת פחות צמיגית ולכן מאפשרת שימוש חסכוני נח ומדויק. זו הקלאסיקה הצרפתית. זה אגב נכון גם לביצה טרופה לצורך של מריחת מאפים, הדבקת בצקים וכו'.
מניחים את נתחי העוף בין שני דפי נייר אפייה, וחובטים באמצעות פטיש שניצלים או בעזרת תחתית של סיר קטן, כדי שעוביים יהיה אחיד. מסירים את הנייר ומתבלים במלח ובפלפל.
טורפים בקערה את הביצים עם המים ומתבלים במלח ובפלפל.
מסדרים על משטח העבודה צלחת עם קמח, את קערת הביצים, צלחת שלישית עם פירורי הלחם וצלחת גדולה נקייה.
מניחים נתח חזה עוף בצלחת הקמח ומצפים בשכבה דקה משני הצדדים. טופחים קלות כדי להסיר קמח עודף. טובלים בביצה ולאחר מכן בצלחת פירורי הלחם ומניחים בצלחת הנקייה. עושים כך עם יתר הנתחים.
יוצקים 2 -3 כפות שמן למחבת טפלון גדולה. מחממים היטב על להבה בינונית. מוסיפים את הנתחים המצופים ומטגנים כ-2 דקות מכל צד. מעבירים לנייר סופג לכמה שניות ומגישים עם פלחי לימון.



שלח לחבר









א. אני אישית אוהב את השניצלים עבים כמו שהם. יותר עסיסי, אפשר לחמם שוב ביתר קלות.
ב. אני בכלל לא שם קמח, כי אז הביצה לא נדבקת, וגם אם כן - שמים את כל הנתחים לטיגון בשקית, שמים קמח בפנים ומערבבים כך שהקמח ייבדק בבת אחת להכל, אין צורך ללטף כל נתח בנפרד.
ג. אני שם תבלינים גם בביצה )אם שמים מיונז ומשרים קצת החומציות שבו מרככת את הבשר, ואין טעם של מיונז או משהו( וגם בפירורי הלחם.
ד. אני משתמש במחבת גדולה ככל האפשר, עם שמן קצת יותר עמוק, ומטגן כמה שיותר שניצלים ביחד...
שרף את השניצל לגמרי זה לא בריא