דובדבנים שיכורים בזביון שוקולד לבן | סבינה ולדמן

בריגה היה לנו עץ דובדבנים ואמא שלי היתה מכינה קבוע קומפוט דובדבנים. כשהגעתי לגיל החוקי החלטתי לשכר קצת את הקומפוט ולהפוך אותו ליותר מעניין. מתחילים מהמרינדה שצריכה שעה צינון במקרר.

2-4 מנות תלוי בצורת ההגשה

מניחים בסיר קטן את היין, הסוכר, הקינמון והוניל. מביאים לרתיחה, מנמיכים את הלהבה ומבשלים כ-20 דקות עד שהנוזל מצטמצם לשני שליש. מוסיפים את השאטה ושופכים את הכל על הדובדבנים. מוסיפים את מי הורדים, מערבבים טיפה ומצננים כשעה במקרר.

בתרמומיקס מניחים את החלמונים והסוכר ומפעילים על 80 מעלות במהירות בינונית. (3.5) כעשר דקות. מוסיפים בהדרגה את היין הלבן. "סוחטים" את הזרעים מהמקל וניל ומוסיפים פנימה. אפשר כמובן להכין זביון גם ללא תרמומיקס על בן מארי חם. מרתיחים מים בסיר, מניחים מעליו קערה שתאטום את הסיר אבל לא תיגע במים עצמם. כך רק האדים נוגעים במים. אפשר להקציף את החלמונים במקציף ידני אבל לא להפסיק לרגע.

קוצצים את השוקולד הלבן וממש בסוף מערבבים אותו פנימה לתוך הזביון. אין צורך להמיס את השוקולד.

בכלי הגשה עמוק מניחים את הדובדבנים עם רבע כוס מנוזלי היין המתובל. מעל מכסים בזביון. שורפים קלות עם ברנר, מקשטים בכמה עלי נענע ומגישים מיד.

1 כוס דובדבנים מגולענים
למרינדה:
2 כוסות יין לבן
6 כפות סוכר חום דמררה
1 כפית קינמון
1 מקל וניל חצוי לאורך
קורט פלפל שאטה
חצי כפית מי ורדים
לזביון:
4 חלמונים
80 גרם סוכר
50 מ"ל יין לבן
גרגרים מרבע מקל וניל
50 גרם שוקולד לבן
לעיטור:
כמה עלי נענע
עוד צריך:
ברנר

המתכונים שלי

מתכונים

זאת מנה טיפוסית אנגלית וטובה לשם שינוי...

בחרתי בשבילה בדג בורי שהוא דג שמן, עסיסי, זמין ולא יקר. פינגר פוד במיטבו. לשבת מול הטלוויזיה, לאכול בידיים, להנות מכל ביס.

שימו לב - מתחילים מהכנת הבלילה שצריכה לבלות כשעה במקרר.

למרק הספרדי הזה יש שורשים רוסיים. אין קיץ שאמא שלי לא מכינה מרק סלק. היא מגישה אותו עם ביצה קשה ורויון. הבסיס בשני המרקים דומה: הצבע האדום חושני ומטורף, הוא קליל וקריר ויחד עם זה מלא ארומה ותשוקה. פתיח נפלא לארוחה רומנטית. לא בטוח שתגיעו לעיקרית...

שימו לב: מתחילים מהכנת קוביות הקרח ערב לפני.

חזרת-החריף הכי אשכנזי שיש. אצלנו בבית אוכלים אותה בתוך סנדביצ'ים עם פסטרמות משובחות או סתם ככה מורחים על לחם טרי. אפשר גם  לשים אותה על הגפילע פיש (בשביל הטעם...)


כשמבקשים ממני להביא מנה חגיגית אני מיד חושבת על צלעות טלה. אופן ההכנה שלהן הוא פשוט יחסית. מבקשים מהקצב שינקה היטב את העצמות ואז הכי נח לאכול ביד. פשוט מחזיקים בעצם ונוגסים.

אל תוותרו על הגרמולטה שנותנת רעננות וארומה.


למרות שזכיתי לגדול על ארוחות חג מפנקות מבחינתי הגפילטע פיש עדיין היה "טעם נרכש". ועם כל הכבוד שאני רוכשת היום למנה הזאת, ברצוני להציע אלטרנטיבה מודרנית וקלה למשתמש.

בחנוכה אפשר גם אחרת. לביבות מתקתקות ללא טיגון עם צ'אנקים של ערמונים ודלעת בפנים, מוגשות עם סלט רענן של עלים ירוקים בצד. אל תתנו לרשימת החומרים הארוכה להפחיד אתכם. הכל נכנס לקערה, מתערבב, מתקרר, נאפה ונאכל. בדיוק.

בהודו ובמזרח ירושלים זאת הסופגנייה הכי פופולארית. היא קטנה קטנה, מתוקה מתוקה ולא קלה תרתי משמע. שתיים כאלה ואתם מסודרים מהבוקר ועד לערב המוקדם לפחות.

זאת השחיתות במיטבה.

מקורו של שורש הטפיוקה במזרח הרחוק וכמעט ואינו מוכר במטבח הביתי שלנו. אבל, אל חשש. המרק הזה טעים, קליל ומתוק וילווה באלגנטיות את סופגניית הבננה. תתכוננו להתאהב.

חם וקר מתוק ומלוח סבינה ואמיר. שילוב חגיגי, ססגוני ומרשים במיוחד.

אל תוותרו על גבינת הפטה שמוסיפה את המליחות וממתנת את המתיקות.

פסיפס של צבעים צורות וטעמים. תענוג של פתיחה לארוחה חגיגית או סתם לפינוק זוגי. כמה יפה, ככה קלה וטעימה.

לימון, נשמע לכם חמוץ, נכון? אבל יחד עם הפקאן המסוכר והפירות אנחנו מקבלים חגיגה צבעונית, מתוקה, חמוצה ורעננה. סיום מוחץ לארוחת חג השבועות.

כשמו כן הוא, חצי קר, או חצי קפוא, קינוח איטלקי אמיתי, קצת השקעה בפרזנטציה, ויש לכם קינוח של פטיסרי.

אני אוהבת להפתיע במתכונים שלי ולשתף כמה שיותר חומרים בחגיגה. אז הנה לכם, נתחי דג סלמון עטופים בצעיף מנגולד, נחים בקנלוני ומכוסים בשמיכת שמנת.

אני יודעת שרוב האנשים לא אוהבים לטגן, ובפרט דגים. אבל כאן זה ממש מתבקש. ציפוי קמח התירס יוצר מעין שכבת בידוד קראנצ'ית לדג, ואיך אפשר בלי סלט ליד, גרגרי חומוס, גזרים, ושפע תבלינים.

מי אמר אגן הים התיכון ולא קיבל ?