סמיפרדו שקדים ורוזטה במרק מלון | סבינה ולדמן

למרק הספרדי הזה יש שורשים רוסיים. אין קיץ שאמא שלי לא מכינה מרק סלק. היא מגישה אותו עם ביצה קשה ורויון. הבסיס בשני המרקים דומה: הצבע האדום חושני ומטורף, הוא קליל וקריר ויחד עם זה מלא ארומה ותשוקה. פתיח נפלא לארוחה רומנטית. לא בטוח שתגיעו לעיקרית...

שימו לב: מתחילים מהכנת קוביות הקרח ערב לפני.

בריגה היה לנו עץ דובדבנים ואמא שלי היתה מכינה קבוע קומפוט דובדבנים. כשהגעתי לגיל החוקי החלטתי לשכר קצת את הקומפוט ולהפוך אותו ליותר מעניין. מתחילים מהמרינדה שצריכה שעה צינון במקרר.

כשמבקשים ממני להביא מנה חגיגית אני מיד חושבת על צלעות טלה. אופן ההכנה שלהן הוא פשוט יחסית. מבקשים מהקצב שינקה היטב את העצמות ואז הכי נח לאכול ביד. פשוט מחזיקים בעצם ונוגסים.

אל תוותרו על הגרמולטה שנותנת רעננות וארומה.

למרות שזכיתי לגדול על ארוחות חג מפנקות מבחינתי הגפילטע פיש עדיין היה "טעם נרכש". ועם כל הכבוד שאני רוכשת היום למנה הזאת, ברצוני להציע אלטרנטיבה מודרנית וקלה למשתמש.

בהודו ובמזרח ירושלים זאת הסופגנייה הכי פופולארית. היא קטנה קטנה, מתוקה מתוקה ולא קלה תרתי משמע. שתיים כאלה ואתם מסודרים מהבוקר ועד לערב המוקדם לפחות.

זאת השחיתות במיטבה.

מקורו של שורש הטפיוקה במזרח הרחוק וכמעט ואינו מוכר במטבח הביתי שלנו. אבל, אל חשש. המרק הזה טעים, קליל ומתוק וילווה באלגנטיות את סופגניית הבננה. תתכוננו להתאהב.

פסיפס של צבעים צורות וטעמים. תענוג של פתיחה לארוחה חגיגית או סתם לפינוק זוגי. כמה יפה, ככה קלה וטעימה.

לימון, נשמע לכם חמוץ, נכון? אבל יחד עם הפקאן המסוכר והפירות אנחנו מקבלים חגיגה צבעונית, מתוקה, חמוצה ורעננה. סיום מוחץ לארוחת חג השבועות.

אני יודעת שרוב האנשים לא אוהבים לטגן, ובפרט דגים. אבל כאן זה ממש מתבקש. ציפוי קמח התירס יוצר מעין שכבת בידוד קראנצ'ית לדג, ואיך אפשר בלי סלט ליד, גרגרי חומוס, גזרים, ושפע תבלינים.

מי אמר אגן הים התיכון ולא קיבל ?