קרוקט בננה במרק של חלב קוקוס וטפיוקה | סבינה ולדמן

מרק טפיוקה

מקורו של שורש הטפיוקה במזרח הרחוק וכמעט ואינו מוכר במטבח הביתי שלנו. אבל, אל חשש. המרק הזה טעים, קליל ומתוק וילווה באלגנטיות את סופגניית הבננה. תתכוננו להתאהב.

6-8 מנות

למרק הטפיוקה:

 
בסיר קטן מרתיחים את המים ומוסיפים את שאר חומרי המרק, מלבד הפירות המיובשים. מביאים שוב לרתיחה, מנמיכים את האש ומבשלים 20 דקות על אש קטנה. לא שוכחים לתת ערבוב מדי כמה דקות.


מוסיפים את הפירות המסוכרים ומעבירים למקרר עד לצינון מלא.

 

 לקרוקט הבננות:

 

מצפים את הבננות בקמח, לאחר מכן בביצים, ואחרי כן מצפים בפנקו. טובלים שוב בביצה ושוב בפנקו. מחממים שמן לטיגון עמוק בסיר רחב לחום בינוני גבוהה. מטגנים את הבננות עד להזהבה ומעבירים לנייר סופג.

 

מגישים בצלחת עמוקה. מניחים 3 כפות גדושות של טפיוקה, במרכז מניחים 3 חתיכות בננה ומגישים.


אפשר להגיש עם כמה קוביות קרח בתוך המרק.

לטפיוקה :
3 כוסות מים
1.5 כוסות סוכר
1 כוס חלב קוקוס
1 קורט מלח
1 כוס טפיוקה
חצי כוס פירות מסוכרים:
קיוי, ליצ'י, חמוציות, אננס ושבבי קוקוס
לקרוקט הבננות :
2 בננות בשלות – חתוכות ל 3-4 ס"מ
1 כוס קמח
2 ביצים טרופות
1 כוס פרורי פנקו
1 ליטר שמן אורז לטיגון

המתכונים שלי

מתכונים

זאת מנה טיפוסית אנגלית וטובה לשם שינוי...

בחרתי בשבילה בדג בורי שהוא דג שמן, עסיסי, זמין ולא יקר. פינגר פוד במיטבו. לשבת מול הטלוויזיה, לאכול בידיים, להנות מכל ביס.

שימו לב - מתחילים מהכנת הבלילה שצריכה לבלות כשעה במקרר.

למרק הספרדי הזה יש שורשים רוסיים. אין קיץ שאמא שלי לא מכינה מרק סלק. היא מגישה אותו עם ביצה קשה ורויון. הבסיס בשני המרקים דומה: הצבע האדום חושני ומטורף, הוא קליל וקריר ויחד עם זה מלא ארומה ותשוקה. פתיח נפלא לארוחה רומנטית. לא בטוח שתגיעו לעיקרית...

שימו לב: מתחילים מהכנת קוביות הקרח ערב לפני.

בריגה היה לנו עץ דובדבנים ואמא שלי היתה מכינה קבוע קומפוט דובדבנים. כשהגעתי לגיל החוקי החלטתי לשכר קצת את הקומפוט ולהפוך אותו ליותר מעניין. מתחילים מהמרינדה שצריכה שעה צינון במקרר.

חזרת-החריף הכי אשכנזי שיש. אצלנו בבית אוכלים אותה בתוך סנדביצ'ים עם פסטרמות משובחות או סתם ככה מורחים על לחם טרי. אפשר גם  לשים אותה על הגפילע פיש (בשביל הטעם...)


כשמבקשים ממני להביא מנה חגיגית אני מיד חושבת על צלעות טלה. אופן ההכנה שלהן הוא פשוט יחסית. מבקשים מהקצב שינקה היטב את העצמות ואז הכי נח לאכול ביד. פשוט מחזיקים בעצם ונוגסים.

אל תוותרו על הגרמולטה שנותנת רעננות וארומה.


למרות שזכיתי לגדול על ארוחות חג מפנקות מבחינתי הגפילטע פיש עדיין היה "טעם נרכש". ועם כל הכבוד שאני רוכשת היום למנה הזאת, ברצוני להציע אלטרנטיבה מודרנית וקלה למשתמש.

בחנוכה אפשר גם אחרת. לביבות מתקתקות ללא טיגון עם צ'אנקים של ערמונים ודלעת בפנים, מוגשות עם סלט רענן של עלים ירוקים בצד. אל תתנו לרשימת החומרים הארוכה להפחיד אתכם. הכל נכנס לקערה, מתערבב, מתקרר, נאפה ונאכל. בדיוק.

בהודו ובמזרח ירושלים זאת הסופגנייה הכי פופולארית. היא קטנה קטנה, מתוקה מתוקה ולא קלה תרתי משמע. שתיים כאלה ואתם מסודרים מהבוקר ועד לערב המוקדם לפחות.

זאת השחיתות במיטבה.

חם וקר מתוק ומלוח סבינה ואמיר. שילוב חגיגי, ססגוני ומרשים במיוחד.

אל תוותרו על גבינת הפטה שמוסיפה את המליחות וממתנת את המתיקות.

פסיפס של צבעים צורות וטעמים. תענוג של פתיחה לארוחה חגיגית או סתם לפינוק זוגי. כמה יפה, ככה קלה וטעימה.

לימון, נשמע לכם חמוץ, נכון? אבל יחד עם הפקאן המסוכר והפירות אנחנו מקבלים חגיגה צבעונית, מתוקה, חמוצה ורעננה. סיום מוחץ לארוחת חג השבועות.

כשמו כן הוא, חצי קר, או חצי קפוא, קינוח איטלקי אמיתי, קצת השקעה בפרזנטציה, ויש לכם קינוח של פטיסרי.

אני אוהבת להפתיע במתכונים שלי ולשתף כמה שיותר חומרים בחגיגה. אז הנה לכם, נתחי דג סלמון עטופים בצעיף מנגולד, נחים בקנלוני ומכוסים בשמיכת שמנת.

אני יודעת שרוב האנשים לא אוהבים לטגן, ובפרט דגים. אבל כאן זה ממש מתבקש. ציפוי קמח התירס יוצר מעין שכבת בידוד קראנצ'ית לדג, ואיך אפשר בלי סלט ליד, גרגרי חומוס, גזרים, ושפע תבלינים.

מי אמר אגן הים התיכון ולא קיבל ?